שימושים ותפקודים בסיסיים של פנול

פנול (C6H5OH) הוא גביש חסר צבע בצורת מחט בעל ריח ייחודי. הוא משמש כחומר גלם חשוב בייצור שרפים מסוימים, קוטלי חיידקים, חומרים משמרים ותרופות (כגון אספירין). ניתן להשתמש בו גם לחיטוי מכשירים כירורגיים, טיפול בהפרשות, עיקור עור, הקלה על גירוד וטיפול בדלקת אוזניים תיכונה. לפנול נקודת התכה של 43 מעלות צלזיוס והוא מסיס במקצת במים בטמפרטורת החדר אך מסיס בקלות בממסים אורגניים. כאשר הטמפרטורה עולה על 65 מעלות צלזיוס, הוא מתערבב עם מים בכל יחס. פנול הוא קורוזיבי וגורם לדנטורציה מקומית של חלבונים במגע. תמיסות של פנול שבאות במגע עם העור ניתנות לשטיפה עם אלכוהול. חלק קטן מהפנול הנחשף לאוויר מתחמצן לכינון, והופך ורוד. הוא הופך לסגול כאשר הוא נחשף ליוני ברזל, תכונה המשמשת בדרך כלל לבדיקת פנול.

היסטוריית גילוי
פנול התגלה בזפת פחם בשנת 1834 על ידי הכימאי הגרמני פרידליב פרדיננד רונגה, ולכן הוא ידוע גם כחומצה קרבולית. פנול זכה לראשונה להכרה רחבה בזכות הרופא הבריטי הנודע ג'וזף ליסטר. ליסטר ציין שרוב מקרי המוות לאחר הניתוח נבעו מזיהומים בפצעים והיווצרות מוגלה. במקרה, הוא השתמש בתמיסת פנול מדוללת כדי לרסס כלי ניתוח ואת ידיו, מה שהפחית משמעותית את זיהומי החולים. תגלית זו ביססה את הפנול כחומר חיטוי כירורגי רב עוצמה, וזיכתה את ליסטר בתואר "אבי הניתוחים האנטיספטיים".

תכונות כימיות
פנול יכול לספוג לחות מהאוויר ולהתנזל. יש לו ריח ייחודי, ותמיסות מדוללות מאוד טעימות מתוק. הוא קורוזיבי מאוד וראקטיבי כימית. הוא מגיב עם אלדהידים וקטונים ליצירת שרפים פנוליים וביספנול A, ועם אנהידריד אצטית או חומצה סליצילית ליצירת אסטרים של פניל ​​אצטט וסליצילאט. הוא יכול גם לעבור תגובות הלוגנציה, הידרוגנציה, חמצון, אלקילציה, קרבוקסילציה, אסטריפיקציה ואתריפיקציה.

בטמפרטורות רגילות, פנול הוא מוצק ואינו מגיב בקלות עם נתרן. אם מחממים פנול עד להמסה לפני הוספת נתרן לניסוי, הוא מתפרק בקלות, וצבעו משתנה בחימום, מה שמשפיע על תוצאות הניסוי. בהוראה, אומצה שיטה חלופית להשגת תוצאות ניסוי משביעות רצון בפשטות וביעילות. במבחנה מוסיפים 2-3 מ"ל של אתר נטול מים, ולאחר מכן חתיכה בגודל אפונה של נתרן מתכתי. לאחר הסרת הנפט מפני השטח בעזרת נייר סינון, הנתרן מונח באתר, שם הוא אינו מגיב. הוספת כמות קטנה של פנול וניעור המבחנה מאפשרים לנתרן להגיב במהירות, ולייצר כמות גדולה של גז. העיקרון מאחורי ניסוי זה הוא שפנול מתמוסס באתר, מה שמקל על תגובתו עם נתרן.